מתי ייחשב רופא מומחה לרשלן בעקבות אבחון שגוי?

רופא המוגדר מומחה, נחשב לסמכות רפואית בכירה, והציפייה ממנו היא להפגין מומחיות בתחום מסוים. רשלנות באבחון שגוי מצידו תיחשב כאשר יקבע כי לא עמד במבחן הרופא הסביר בעת המשפט.

 

חשיבות האבחון

אבחון רפואי הוא השלב הראשון של טיפול רפואי ועל הרופא מוטלת המשימה לבצע סדרה של פעולות שיאפשרו אבחון מדויק. אבחון מוקדם ומדויק של בעיה רפואית כלשהי יכול להשפיע משמעותי על סיכויי ההחלמה של החולה. באותה מידה אבחון שגוי ו/או מאוחר יכול להוביל למותו של חולה.

אך לא כל מקרה מוות מקורו ברשלנות רפואית. אם חולה התעלם מסימפטומים שונים והגיע באיחור לקבל סיוע רפואי, לא ניתן יהיה לטעון כי הרופא התנהג באופן רשלני. למידע נוסף על רשלנות רפואית באבחון היכנסו לעו"ד כפיר דיין דובב.

 

שלבי האבחון

כאשר מטופל מגיע לרופא מומחה, הרופא יתמקד בתחום התמחותו. תחילה יהיה עליו לתשאל את המטופל לגבי ההיסטוריה הרפואית (אנמנזה) שלו. כולל מחלות רקע, היסטוריה משפחתית ומהי הבעיה הרפואית ומהם הסימפטומים בגללם הגיע אליו.

לאחר מכן הרופא המומחה אמור לבצע בדיקה גופנית, אם היא רלוונטית, ולשלוח את המטופל לבצע בדיקות עזר, כמו, בדיקות דם, שתן, צואה, בדיקות הדמיה ורנטגן ובדיקות נוספות. בהמשך, על סמך תוצאות הבדיקות, יהיה על המומחה לבצע אבחנה מבדלת הכוללת שלילת אפשרויות שונות ולמצוא את הזיקה הנכונה בין התסמינים לבין הנתונים.

 

מבחן הרופא הסביר

בכדי לקבוע אם התרחשה רשלנות רפואית, בית המשפט קבע את 'מבחן הרופא הסביר' במסגרתו בוחן השופט, בסיועה של חוות דעת, אם מעשיו ופעולותיו של הרופא היו סבירות בהתאם לנתונים שהיו לו וכי הוא פעל בהתאם לנורמות מקובלות ועשה שימוש בכלים הרפואיים המתאימים.

אם יקבע כי הרופא חרג ממרחב הסבירות ולחריגה זאת יש קשר ישיר לנזק שנגרם למטופל, ניתן יהיה לקבוע כי הוא נהג ברשלנות. פירוש הדבר הוא כי רשלנות רפואית תקבע על סמך התנהלות הרופא ולא על סמך הנזק שנגרם למטופל.

שכן, לא כל נזק מעיד על התנהלות רשלנית. בנוסף, גם אם הרופא חרג ממתחם הסבירות, בית המשפט יפסוק כי זוהי רשלנות רפואית אם יוכח קשר בין הרשלנות לנזק.

 

רף הציפייה מרופא מומחה

רופא מומחה נחשב לסמכות רפואית, בתת תחום רפואי מסוים, בזכות ניסיון, הכשרה ובחינות, המעניקים לו כלים לאבחן ולטפל בחולים בתחום עיסוקו. הגדרת מומחה גם מעוגנת בתקנה 34 לתקנות הרופאים.

מתוקף מעמד זה, חולים מופנים לרופא מומחה לקבל חוות דעת או חוות דעת שניה, תוך הישענות על כישוריו הרפואיים המיוחדים. אם המומחה כשל באחד משלבי האבחון, כמו בדיקה לקויה של ההיסטוריה רפואית או אבחנה מבדלת שגויה, הדבר עלול להוביל לקביעת טיפול רפואי לא מתאים ועלול להחמיר את מצבו של המטופל.